אם יש משהו שאני זוכר טוב טוב, גם אם תעירו אותי באמצע הלילה, זה את השטויות שיצא לי לעשות על אופנוע לאורך הקריירה. לא מקרים רבים לשמחתי, ומחלקם למדתי אפילו, אבל כולם חקוקים לנצח במוח שלי.

טעויות בשיפוט, בהבנת הנראה, בתפעול האופנוע וגם סתם בגלל טימטום בלתי מוסבר של אותו רגע.

בראיה לאחור, כמעט לכל המקרים האלו יש מכנה משותף מאוד ברור: היה אפשר למנוע אותם.

עכשיו בחייאת, תהיו כנים עם עצמכם ותסכימו איתי שזו קלישאה מאוסה ולעוסה – ושאנחנו ממש לא אוהבים לשמוע אותה, בטח אחרי שקרה מה שקרה – אבל היא נכונה.

היה אפשר למנוע, אבל זה כבר קרה. למה לעזאזל אי אפשר לנסוע בזמן אחורה קצת, בקטנה…?

אם היינו יכולים לחזור בזמן, היינו גם צופים את מה שעומד לקרות ונמנעים ממנו, וגם חוסכים מעצמנו את הפרצופים של כולם ואת כל הח%# שמתלווה לתאונה מכל סוג שהוא.


תכלס, אני לא יכול לעזור לכם עם הקטע של החזרה בזמן. כאילו, אני ממש טוב בלבנות מכונות מתוחכמות וכל זה, אבל את הקטע של לחזור בזמן עדיין לא פיצחתי. הוא אצלי ברשימה, איפשהו בין המצאת מגנט שמושך צל לבין איך להעביר אוכל במייל.


תנו בגז, עם העיניים בעתיד
תנו בגז, עם העיניים בעתיד

אבל לגבי לתנועה קדימה בזמן, ובכן, כאן נראה שיש לי פתרון. מיידי אפילו.


בכל הקשור לרכיבה על אופנוע, איפה שאתם נמצאים כרגע זה כבר נחלת העבר. נגמר, היה, פאסה. להסתכל לטווח הקרוב זה לראות את העבר מתרחש, בלי יכולת לעשות שום דבר בנדון.


אבל אם תרימו את העיניים ותשימו אותן על עצמכם בעוד 5 שניות – ממש דמיינו את עצמכם רוכבים כמה שניות לפניכם – תהיה לכם תמונה ברורה מאוד לאן הולכים החיים שלכם. תוכלו להרגיש בבטן מבעוד מועד אם הקצב הנוכחי מתאים לחוויה שתגיע עוד רגע. וזה עובד גם בכביש וגם במקומות אחרים, למשל כשאתם הולכים ברגל על המדרכה מול נחיל קורקינטים חשמליים.


מופתעים? לא.

שמעתם את זה כבר? כן.

יאללה עוד קלישאה, אבל היא הדבר הכי קרוב למכונת זמן שתקבלו מאיתנו.

ועוד בחינם!


תנו בגז, עם העיניים בעתיד!!!

עוד באותו נושא

צפה פגיעה

החוכמה זה להסתכל לכל הכיוונים לפני שאתה נכנס לצומת גם באור ירוק. נכון, רוב הפעמים הצפי לא יתממש, וסתם חשדנו בפיקנטו הזו, אבל זו הדרך היחידה להימנע מתאונות – להימנע מראש, לצפות פגיעה.

קרא עוד »

שינוי קבוע

אנחנו משתנים כל הזמן. הגוף, המחשבות, התחושות, הסביבה – הכול בתנועה. אבל האופנוע? הוא לא משתנה. הוא דורש דיוק, חזרתיות, ונוכחות מנטלית כמו של נזיר טיבטי על סטרואידים. איך בכלל אפשר להיות עקבי כשכל שאר החיים הם כאוס אחד גדול? ומה קורה כשהפוקוס מתיישר – לא רק עם הדרך, אלא גם עם עצמך?

קרא עוד »