נכון שכמו הכלב, החבר הכי טוב של הרוכב הוא הגז?
אז עם כלבים בעייתים צריך רצועה: הקלאץ׳.
יש לך אופנוע עם צילינדר יחיד שדופק בסל״ד נמוך? מנוע וי-טווין עם תגובות חזקות בכל סל״ד? יחסי העברה ארוכים ואתה לא יוצא מראשון בתוך העיר? הזרקה שעוברת לא חלק מגז סגור לפתוח?
כוון את הקלאץ׳ לגובה הנכון עם מידת החופש המומלצת ע״י היצרן (המכונאי יודע), שים עליו אצבע או שתיים – לא יותר! – בכל רגע, ולמד להיות מסוגל לתפעל את הקלאץ׳ תוך כדי ניווט ושחרור הכידון. וזהו, עכשיו אל תחשוש להשתמש בו כל הזמן.
קלאץ׳ ניזוק משחרורים חדים ופתאומיים (הקפצות) וממשיכה חלקית לאורך זמן בסל״ד גבוה (מריחה). אבל ליטופים רגעיים של ״רבע קלאץ״ בסל״ד נמוך הם בגדר שימוש סביר ובלתי מזיק.
אז תשתמשו. הפעולה הרגעית והחלקית של הקלאץ׳, מתוזמנת על הרגע הבעייתי, מחליקה ומעלימה את הכל: את הדפיקות, הקירטועים, השיהוקים, ההצלפות.
רבע קלאץ׳ רק לרגע.
מתי שאתם צריכים ורוצים.
ככה הכלב יותר ממושמע.
תנו בגז, אבל עם שכל
צוות אופנוען מאומן
