נכון שכמו הכלב, החבר הכי טוב של הרוכב הוא הגז? אז עם כלבים בעייתים צריך רצועה: הקלאץ׳. אלי פנגס מחליק את הרכיבה.

אם יש משהו שאני זוכר טוב טוב, גם אם תעירו אותי באמצע הלילה, זה את השטויות שיצא לי לעשות על אופנוע לאורך הקריירה. לא מקרים רבים לשמחתי, ומחלקם למדתי אפילו, אבל כולם חקוקים לנצח במוח שלי.טעויות בשיפוט, בהבנת הנראה, בתפעול האופנוע וגם סתם בגלל טימטום בלתי מוסבר של אותו רגע.בראיה לאחור, כמעט לכל המקרים האלו יש מכנה משותף מאוד ברור: היה אפשר למנוע אותם.עכשיו בחייאת, תהיו כנים עם עצמכם ותסכימו איתי שזו קלישאה מאוסה ולעוסה – ושאנחנו ממש לא אוהבים לשמוע אותה, בטח אחרי שקרה מה שקרה – אבל היא נכונה.היה אפ

הישורת הקצרה מתחברת לאף של האופנוע ואני יוצא בגז מאוד החלטי מהשמאלית. הזנב נמצא מעט מימין לקו האמצע של האופנוע ואני יושב לו על הרגלית החיצונית כמו משקולת של טון. העלאת הילוך זריזה להמשך התאוצה ומיד אחריה הורדה חזרה לקראת פניית הפרסה ימינה, והנה זה מתחיל שוב: סגירת הגז יחד עם שחרור זריז ומבוקר של הקלאץ’ ולחיצה מדוייקת על הבלם האחורי, מוציאים את הזנב שמאלה תוך כדי התאוטה. זה שהזנב בצד, זה רק חצי מהעבודה. עכשיו אני צריך לדאוג שהקו לא יתחרבן, אז העיניים יושבות על הקונוס הכחול באייפקס כדי שהמוח ינהל

מה לא שמעתי מכל מי שחשב שהוא יחיד ומיוחד: ״עוד פעם גבס?!״, ״מכור לגבס אה?״, ״נשאר לך מה לשבור?״, ״עוד פעם אופנועים?״, ״גם מדריך עושה תאונות?״, ״מה אתה לא לומד?״… כולם חכמים.

אותה מהירות, פחות הטיה, יותר גז. #טיפרכיבה – קו אחד שי מסביר איך זה שהטבע רואה אותנו ואת האופנוע כיחידה אחת, ועל הדרך מגלה איך אפשר לנצל את זה לטובתנו. אמל״ק: תמצאו את האמצע שלכם.