נושא: האדם

הצצה של אישונים מזינה את המוח בפרטים כל-כך מהר, עד שהמוח מבין אותם רק אחרי שהאישונים עברו הלאה. למי מכם לא קרה שקפצה לכם מילה לראש, והייתם צריכים להחזיר את העניים לחפש איפה קראתם אותה? אז זה זה. שי נוה מציץ במראות:

המתמטיקה היא פשוטה: תביאו איזה כלי שתרצו, ואפילו לו ייקח יותר זמן לעבור שלושה מטרים מאשר חצי מטר. ויותר זמן זה תמיד יותר טוב, בייחוד כשנהנים מרכיבה על אופנוע.

נכון שכמו הכלב, החבר הכי טוב של הרוכב הוא הגז? אז עם כלבים בעייתים צריך רצועה: הקלאץ׳. אלי פנגס מחליק את הרכיבה.

אם יש משהו שאני זוכר טוב טוב, גם אם תעירו אותי באמצע הלילה, זה את השטויות שיצא לי לעשות על אופנוע לאורך הקריירה. לא מקרים רבים לשמחתי, ומחלקם למדתי אפילו, אבל כולם חקוקים לנצח במוח שלי.טעויות בשיפוט, בהבנת הנראה, בתפעול האופנוע וגם סתם בגלל טימטום בלתי מוסבר של אותו רגע.בראיה לאחור, כמעט לכל המקרים האלו יש מכנה משותף מאוד ברור: היה אפשר למנוע אותם.עכשיו בחייאת, תהיו כנים עם עצמכם ותסכימו איתי שזו קלישאה מאוסה ולעוסה – ושאנחנו ממש לא אוהבים לשמוע אותה, בטח אחרי שקרה מה שקרה – אבל היא נכונה.היה אפ

הישורת הקצרה מתחברת לאף של האופנוע ואני יוצא בגז מאוד החלטי מהשמאלית. הזנב נמצא מעט מימין לקו האמצע של האופנוע ואני יושב לו על הרגלית החיצונית כמו משקולת של טון. העלאת הילוך זריזה להמשך התאוצה ומיד אחריה הורדה חזרה לקראת פניית הפרסה ימינה, והנה זה מתחיל שוב: סגירת הגז יחד עם שחרור זריז ומבוקר של הקלאץ’ ולחיצה מדוייקת על הבלם האחורי, מוציאים את הזנב שמאלה תוך כדי התאוטה. זה שהזנב בצד, זה רק חצי מהעבודה. עכשיו אני צריך לדאוג שהקו לא יתחרבן, אז העיניים יושבות על הקונוס הכחול באייפקס כדי שהמוח ינהל

מה לא שמעתי מכל מי שחשב שהוא יחיד ומיוחד: ״עוד פעם גבס?!״, ״מכור לגבס אה?״, ״נשאר לך מה לשבור?״, ״עוד פעם אופנועים?״, ״גם מדריך עושה תאונות?״, ״מה אתה לא לומד?״… כולם חכמים.

אותה מהירות, פחות הטיה, יותר גז. #טיפרכיבה – קו אחד שי מסביר איך זה שהטבע רואה אותנו ואת האופנוע כיחידה אחת, ועל הדרך מגלה איך אפשר לנצל את זה לטובתנו. אמל״ק: תמצאו את האמצע שלכם.

מאז שנת 2003 ועד היום אני כותב לכם. בערך, אל תתפסו אותי במילה. מעל 180 טורים, 180 מקבצי טקסט שמספרים לכם על מעללי ׳אופנוען מאומן׳ לאורך השנים, מסבירים טכניקות רכיבה, מדברים אל הלב, הגוף והנפש שלכם.

העיניים במקום? צ׳ק. הכידון משוחרר? צ'ק. הגז פתוח? צ'ק. הכל מוכן ונוח, מכאן ועד התאוצה החוצה נשאר לי רק להנות.

קצב הגישה לפניה הוא קריטי. מה שמפריע לנו באמת זה האגו, או במילים אחרות, התחושה של "זה לאט מדי". וזו התחושה שדופקת אותנו בכל פעם מחדש ועושה לנו סלט במקום חגיגת.

הרכבה של נוסע נוסף על כלי דו-גלגלי היא לא עניין של מה בכך. עומס המשקל על המכונה מוכפל, והמסה מתווספת דווקא אל המקום הכי פחות טוב על האופנוע: מאחור ולמעלה. אבל האמת היא שאין שום סיבה לא ליהנות מרכיבה בזוג. התשובות בפנים.